סיכום לפי ציר זמן

• 167-164 לפנה"ס: מרד החשמונאים ביוונים הסלווקים. החשמונאים מביסים את הצבא הסלווקי ומטהרים את בית המקדש (164 לפנה"ס), מה שמוביל לקביעת חג החנוכה.

• המאה הראשונה לספירה: אלעזר בן יאיר מנהיג את המצורעים במצדה ומוביל אותם לבחירה "בחיים על פני המוות" אל מול הרומאים.

• סוף המאה הרביעית לספירה: חתימת התלמוד הירושלמי בטבריה.

• המאה השישית לספירה ואילך: מרכז התורה עובר לבבל.

• המאה השמינית לספירה ואילך: תקופת הגאונים בבבל, בה נחתם התלמוד הבבלי.

• המאה העשירית לספירה ואילך: מרכז התורה עובר לארצות המזרח.

• 1678-1679: רדיפה דתית קשה בתימן, בה יהודים נאלצו להתאסלם או לעזוב את בתיהם.

• 1681: יהודי תימן שגורשו למוזע חוזרים לשבת בערי תימן.

• 1839: רדיפה דתית בעיר משהד באיראן, בה יהודי העיר אולצו להמיר את דתם.

• סוף המאה ה-19: כישלון אגודת "חובבי ציון" מוביל את בנימין זאב הרצל להקמת התנועה הציונית.

• 1896: הרצל מפרסם את ספרו "מדינת היהודים" בו מציג את רעיונותיו להקמת מדינה יהודית.

• 1897: הקונגרס הציוני הראשון מתכנס בבזל, שוויץ. מוסדות התנועה הציונית נוסדים ומנוסחת "תוכנית בזל".

• 1902: הרצל מפרסם את ספרו "אלטנוילנד" (ארץ ישנה-חדשה), רומן אוטופי המתאר את החיים במדינה היהודית העתידית.

• 1904-1914: העלייה השנייה לארץ ישראל.

• 1917 (ספטמבר): הטורקים לוכדים יונת דואר ששלחו אנשי מחתרת ניל"י וחושפים את קיומה. בעקבות זאת מתבצעות מעצרים, עינויים והוצאות להורג של חברי הארגון.

• 1921: שמואל דיין מייסד את מושב העובדים הראשון - נהלל.

• 1927: הסוכנות היהודית מוקמת ומהווה נציגות משותפת ליהודי ארץ ישראל, התנועה הציונית העולמית וגופים יהודיים לא ציוניים.

• 1929 (אוגוסט): פרעות תרפ"ט פורצות בארץ ישראל, בהן המון ערבי מוסת תוקף יישובים יהודיים. הטבח בחברון גורם להפסקת היישוב היהודי בעיר.

• 1929: גדוד העבודה מתפצל וחדל לפעול.

• 1931: משה שרת מתחיל לעבוד במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.

• שנות השלושים: מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י) וגלגוליה המאוחרים ("המערך", "מפלגת העבודה") עומדות בראש מוסדות השלטון.

• 1933: אדולף היטלר מתמנה לקנצלר גרמניה.

• 1934 (יוני): "ליל הסכינים הארוכות" בגרמניה.

• 1935: דוד בן גוריון נבחר ליושב ראש הסוכנות היהודית.

• 1935: חוקי נירנברג נחקקים בגרמניה, מסמנים את היהודים כגזע נפרד ופוגעים באזרחותם.

• 1936: המשחקים האולימפיים נערכים בברלין.

• 1937 (יולי): ועדת פיל מפרסמת את מסקנותיה ומציעה לחלק את ארץ ישראל בין היהודים והערבים.

• 1938 (פברואר): נחנך נמל תל אביב.

• 1939 (מאי): פרסום הספר הלבן השלישי (של מקדונלד) המגביל את העלייה היהודית ומכירת קרקעות ליהודים בארץ ישראל.

• 1939 (ספטמבר): מלחמת העולם השנייה פורצת.

• 1939 (מאי): אוניית סנט לואיס, ובה פליטים יהודים מגרמניה, נדחית מחופי קובה וארצות הברית ונאלצת לשוב לאירופה.

• 1940 ואילך: מחנה אושוויץ הופך בהדרגה למרכז השמדה מרכזי בשואה.

• שנות הארבעים: דוד בן גוריון מתחיל בפעולות להקמת מדינה יהודית.

• 1947: דוד בן גוריון שולח את "מכתב הסטטוס קוו" למנהיגי הציבור החרדי בנוגע למעמד הדת במדינה שתקום.

• 1947 (נובמבר): החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל.

• ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948): מדינת ישראל קמה.

• 26 במאי 1948: מוקם צה"ל וחל איסור על קיומו של כל כוח צבאי אחר.

• מלחמת העצמאות: השלב הראשון של המלחמה מתרחש לפני הקמת המדינה ובמהלך השלב השני פעלו המחתרות בנפרד.

• 1948 (מרץ): שיא הצלחת צבא ההצלה הערבי בהשמדת שיירות וניתוק דרכים ליישובים יהודיים.

• 1951: חיים לסקוב ממונה למפקד חיל האוויר.

• 1953 ואילך: פרס ישראל מוענק מדי שנה.

• 1956 (מבצע קדש): חיים לסקוב מפקד על אוגדת שריון.

• 1958: ישראל בר יהודה, שר הפנים, מוציא הנחיות לרישום יהדות על פי הצהרה בלבד, מה שמוביל למשבר פוליטי.

• 1958: חיל הספר הופך למשמר הגבול. מנהיגי העדה הצ'רקסית מבקשים להחיל עליהם גיוס חובה.

• 1959: הכנסת קובעת בחוק את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בכ"ז בניסן.

• 1962: בג"ץ דן בעתירתו של "האח דניאל" (אסוולד רופאייזן) בנוגע לרישומו כיהודי.

• 1966 ואילך: התחמשות סוריה ומצריים בנשק סובייטי וגל טרור חדש יוצא משטחן.

• 1967 (סמוך למלחמת ששת הימים): משה דיין ממונה לשר ביטחון.

• 1967 (מלחמת ששת הימים): ישראל מנצחת את צבאות מצרים, סוריה וירדן ותופסת שטחים נרחבים.

• 1968: סוגיית "מיהו יהודי?" עולה שוב לדיון בבג"ץ בעקבות בקשתו של סרן בנימין שליט לרשום את ילדיו כיהודים.

• 1969 (פברואר): לוי אשכול נפטר.

• 1969 (ספטמבר): חג הנביא סבלאן נחגג לראשונה.

• 1973 (מלחמת יום הכיפורים): ישראל מופתעת מתקיפה משולבת של מצרים וסוריה. משה דיין הניח שהסבירות למלחמה נמוכה.

• 1976 (30 במרץ): "יום האדמה" - שביתה כללית והפגנות של ערביי ישראל במחאה על הפקעת קרקעות, בהן יש הרוגים.

• 1977: מנחם בגין מגיע לשלטון ("המהפך").

• שנות השבעים ואילך: מדינת ישראל עוברת מהפכה כלכלית ממדינה ריכוזית לשוק חופשי.

• 1979: חיים גורי יוצר את הסרט "הים האחרון".

• 1982 (אפריל): ישראל משלימה את נסיגתה מסיני ומפנה יישובים יהודיים.

• 1982: מבצע שלום הגליל פורץ בלבנון.

• 1982 (ספטמבר): הטבח בסברה ושתילה בלבנון.

• 1983: מנחם בגין פורש מפעילות פוליטית.

• 1984: אפרים קציר, הנשיא הראשון שהגיע מחוץ למערכת הפוליטית, מסיים את כהונתו.

• 1992 (מרץ): מנחם בגין נפטר.

• 1993: הסכמי אוסלו נחתמים בין ישראל לאש"ף. יצחק רבין מוביל את התהליך.

• 1995 (4 בנובמבר): יצחק רבין נרצח בעצרת שלום בתל אביב.

• 1997: חוק יום הזיכרון לרצח רבין מתקבל בכנסת.

• 1997: חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה מתקבל בכנסת.

• 1998: מעמדו של יום ירושלים כחג לאומי מעוגן בחוק.

• 2000 (1 באוקטובר ואילך): "אירועי אוקטובר" - גל אלימות של ערבים אזרחי ישראל בתחילת האינתיפאדה השנייה.

• האינתיפאדה השנייה ("גאות ושפל"): גל אלימות ופיגועים של ארגוני טרור פלסטיניים פוגעים בתהליך השלום.

• 2002 (מרץ): חודש קטלני במיוחד באינתיפאדה השנייה.

• 2002 (27 במרץ): פיגוע קשה במלון פארק בנתניה.

• 2002 (29 במרץ): צה"ל יוצא למבצע "חומת מגן" בשטחי הרשות הפלסטינית.

• 2005 (קיץ): ממשלת ישראל יוזמת את תכנית ההתנתקות ומפנה יישובים יהודיים ברצועת עזה ובצפון השומרון.

• 2006: אהוד אולמרט נבחר לראשות הממשלה.

• 2006 (מלחמת לבנון השנייה): פורצת מלחמה בין ישראל לחיזבאללה.

• 2007: שמעון פרס נבחר לנשיא מדינת ישראל.

• 2007: שמעון פרס מתנצל בשם מדינת ישראל על אירועי כפר קאסם (1956).

• 2012 (נובמבר): ישראל יוצאת למבצע "עמוד ענן" ברצועת עזה.

• 2014 (יולי): ישראל יוצאת למבצע "צוק איתן" ברצועת עזה.

• 2015: גדי איזנקוט נבחר לרמטכ"ל.

• 2016 (ספטמבר): שמעון פרס נפטר.

• 2017 (אפריל): ראובן (רובי) ריבלין נושא דברים בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה.

• 2022 (מאי): אוגדן הכנה לקצונה "נחשון ומעוז" מופץ (מקור המידע).
   

רשימת דמויות עיקריות וביוגרפיות קצרות:
 

• השופט מנחם אלון: (1923-2013) סבר שהיהדות והדמוקרטיה הן שתי מערכות ערכיות מקבילות ושווות במעמדן.

• השופט אהרון ברק: (נולד ב-1936) ביקש לפרש את המושג "יהדות" באופן מצמצם, כשמדינת ישראל היא יהודית בכך שמתקיים בה רוב יהודי והיא שואבת את ערכיה האוניברסליים ממקורות יהודיים.

• השופט כהן: (לא מופיע ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמי שהגדרתו ל"יהדות" קשה ביותר להבנה).

• דוד בן גוריון: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כראש הממשלה הראשון של ישראל, שהתווה עקרונות ממלכתיות, ביקש למנוע עיסוק פוליטי בצבא, נבחר ליושב ראש הסוכנות היהודית, הוביל את מדיניות ההבלגה, תמך בהצעת ועדת פיל לחלוקת הארץ, גרס שיתוף פעולה עם הבריטים במלחמת העולם השנייה ופעולות בלתי אלימות נגדם, החל בסדרת פעולות להקמת מדינה יהודית וייסד את צה"ל).

• זרח ורהפטיג: (1906-2002) חבר מועצת המדינה הזמנית ואחד החותמים על מגילת העצמאות. קבע כלל בנוגע לסמלי המדינה: "העתיק יותר הוא המקודש יותר".

• מוחמד: נחשב באסלאם לאחרון הנביאים ושליח האל.

• עבד אל עזיז שוגאן: ראש מועצת גורי-קמא, אליו כתב דוד בן גוריון על קבלת בקשת העדה הצ'רקסית לגיוס חובה לצה"ל.

• שאול: המלך הראשון של ארץ ישראל, הוביל את המלחמה בפלשתים ויצר מסד לשיתוף פעולה בין שבטי העם.

• דוד: החליף את שאול כמלך, החלה איתו שושלת מלוכה רבת שנים. בנה את בירתו בירושלים.

• שלמה: בנה את בית המקדש בירושלים.

• סנחריב: מלך אשור, כבש את ממלכת ישראל (שומרון).

• נבוכדנצר: מלך בבל, כבש את ממלכת יהודה והגלה את האליטות לבבל.

• כורש: מלך פרס, כבש את בבל ואפשר ליהודים לשוב לירושלים.

• אלכסנדר הגדול: מנהיג יווני, כבש את האימפריה הפרסית והכניס את תרבות הלניסטית לאזור.

• אנטיוכוס אפיפנס: מלך סלווקי, ניסה לכפות על תושבי הארץ את התרבות ההלניסטית והטיל גזרות דתיות על היהודים.

• משפחת חשמונאי: משפחת כוהנים מאזור מודיעין, הובילה את המרד נגד הסלווקים והקימה ממלכה חשמונאית עצמאית.

• אלכסנדר ינאי והמלכה שלומציון: מלכים מהשושלת החשמונאית, יחסיהם עם חז"ל היו מורכבים.

• יוספוס פלביוס: (39-91) מנהיג צבאי יהודי במרד הגדול, ערק לצבא הרומאי והפך להיסטוריון.

• טיטוס: (39-81) מנהיג צבאי רומאי שפיקד על דיכוי המרד הגדול, מאוחר יותר מונה לקיסר רומא.

• בר כוכבא: מנהיג יהודי שבראש מרד גדול נגד הרומאים בתחילת המאה השנייה לספירה.

• רבן יוחנן בן זכאי: מנהיג יהודי שפעל לאחר חורבן בית המקדש השני, הגיע להסכם עם הרומאים והקים מרכז תורה ביבנה.

• משה מנדלסון: מזוהה עם רעיונות ראשית תנועת ההשכלה היהודית בגרמניה.

• ציון דינור: עמד על עיקרי תנועת ההשכלה היהודית.

• בנימין זאב הרצל: (1860-1904) עיתונאי וסופר יהודי שייסד את התנועה הציונית המדינית.

• ש"י עגנון: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמי שתיאר באופן ציורי את תהליך ההגירה וההתיישבות בפולין).

• היטלר: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמנהיג המפלגה הנאצית, שהתמנה לקנצלר גרמניה, הוביל לביטול הדמוקרטיה, רדיפה והשמדת יהודים ופשעים נגד מתנגדי שלטונו).

• אדולף אייכמן: קצין אס.אס. בכיר האחראי על לוגיסטיקת השמדת יהודי אירופה בשואה. הועמד לדין בישראל לאחר מלחמת העולם השנייה.

• חיים גורי: (נולד ב-1923) יוצר הסרט "הים האחרון" העוסק בניצולי שואה.

• שמואל דיין: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמי שיסד את מושב העובדים הראשון - נהלל).

• משה דיין: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כבנו של שמואל דיין, ששימש כרמטכ"ל ושר ביטחון. הוביל את צה"ל במלחמת ששת הימים והתמודד עם גל פיגועי הטרור. גישתו לפני מלחמת יום הכיפורים נשענה על "קונספציה" שהתבררה כשגויה).

• יהודה בר יהודה: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כשר פנים שהוציא הנחיות לרישום יהדות על פי הצהרה בלבד, מה שהוביל למשבר).

• אסוולד רופאייזן ("האח דניאל"): יהודי שהתנצר והפך לנזיר, עתר לבג"ץ כדי להירשם כיהודי.

• סרן בנימין שליט: רב סרן שהיה נשוי לאישה לא יהודייה וביקש שילדיו יירשמו כבני הלאום היהודי.

• חיים יבין: (נולד ב-1932) עיתונאי, במאי וקריין טלוויזיה. כונה "מר טלוויזיה", הכריז על "המהפך" בבחירות 1977.

• מנחם בגין: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמי שהוביל את ה"מהפך" בבחירות 1977, יישם שיטה כלכלית ליברלית, התנגד להסכמי אוסלו, פעל במבצע שלום הגליל, פרש מפעילות פוליטית ונפטר ב-1992).

• אריאל שרון: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כשר הביטחון בעת פינוי סיני, הדגיש את התנהלות צה"ל בפינוי, אושפז ומקומו הוחלף על ידי אהוד אולמרט).

• אהוד אולמרט: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמי שהחליף את אריאל שרון באופן זמני ונבחר לראשות הממשלה ב-2006. כהונתו אופיינה בהחרפת הסכסוך ברצועת עזה ומלחמת לבנון השנייה).

• יצחק רבין: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמי שדמותו נידונה בפרק נפרד בהמשך, הוביל את הסכמי אוסלו ונרצח ב-1995).

• משה קצב: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כנשיא שיצחק נבון שימש מזכירו הצבאי ושמעון פרס נבחר להחליפו לאחר התפטרותו).

• יצחק בן צבי: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמי שהקים יחד עם דוד בן גוריון גדוד יהודי במסגרת הצבא העות'מאני, גורש לחו"ל ופעל בהקמת גדוד עברי במסגרת הצבא הבריטי, חקר את ארץ ישראל וקהילות יהודיות במזרח, ייסד מכון לחקר קהילות ישראל במזרח).

• יעקב זרובבל: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמי שהגה את רעיון האוטונומיה ליהודים בפולין).

• אפרים קציר: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כנשיא הראשון שהגיע לתפקיד מחוץ למערכת הפוליטית).

• יצחק נבון: (1921-2015) נשיא מדינת ישראל, נצר למשפחה ספרדית ותיקה בארץ, אמו נולדה במרוקו. שימש מזכירו הצבאי של משה קצב.

• עזר ויצמן: (1924-2005) נשיא מדינת ישראל, שירתו הצבאית והמדינית מפורטים בפרק נפרד.

• שמעון פרס: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמי שנבחר לנשיא ב-2007, פעל לחיזוק מעמדה הבין לאומי של ישראל ולעידוד יזמות טכנולוגית, ייסד את "מרכז פרס לשלום ולחדשות", זכה להערכה ולהערצה רבה בעולם ונפטר ב-2016).

• ראובן (רובי) ריבלין: (נולד ב-1939) נשיא המדינה העשירי (בעת כתיבת המקור), נולד בירושלים למשפחה מרכזית בעיר.

• משה שרת: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמי שהיגר עם משפחתו ליפו והיה מראשוני תל אביב, למד משפטים באסטנבול, שירת בצבא העות'מאני, למד כלכלה בלונדון, עבד במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ולאחר רצח ארלוזורוב מונה לראשה).

• ארלוזורוב: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמי שהיה ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ונרצח).

• לוי אשכול: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמי שהיה ראש ממשלה בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים, התמודד עם אווירת חרדה, ויתר על תפקיד שר הביטחון למשה דיין, כונן ממשלת אחדות, החליט לצאת למלחמה ונפטר ב-1969).

• יגאל אלון: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמי שהקים יחד עם אחרים את הפלמ"ח, היה מפקד הפלמ"ח האחרון ובין ראשי צה"ל במלחמת העצמאות. פיקד על מבצעי פריצת הדרך לנגב וכיבוש הגליל).

• ישראל גלילי: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמי שהיה ראש המטה של ההגנה ושר בכיר בממשלות ישראל).

• חיים לסקוב: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמי שהיה רמטכ"ל צה"ל השישי, פיקד על אוגדת שריון במלחמת סיני, מונה למחליפו של אסף שמחוני ופיקד על נסיגת הכוחות מסיני. כהונתו התאפיינה בשקט יחסי והתמקדות בבניית צה"ל כצבא מקצועי).

• אסף שמחוני: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמי שהיה אלוף פיקוד הדרום ונהרג בתאונת אימונים).

• מרדכי (מוטה) גור: (1930-2008) ראש המטה הכללי העשירי, הצטרף להגנה בגיל צעיר, לחם במלחמת העצמאות, נפצע וזכה בצל"ש הרמטכ"ל, היה מפקד חטיבת הצנחנים ושחרר את ירושלים במלחמת ששת הימים, היה אלוף פיקוד הצפון וסגן רמטכ"ל.

• בני גנץ: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמי שגדי איזנקוט נבחר למחליפו כרמטכ"ל).

• גדי איזנקוט: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כרמטכ"ל שנבחר ב-2015).

• אהרון אהרונסון: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כחבר בארגון ניל"י ואחיה של שרה אהרונסון).

• שרה אהרונסון: אחותו של אהרון אהרונסון וחברת ארגון ניל"י. עונתה קשות על ידי הטורקים.

• יוסף לישנסקי ונעמן בלקינד: חברים בארגון ניל"י שנתלו בדמשק על ידי הטורקים.

• דוד רזיאל: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמפקד האצ"ל שהחליט לשתף פעולה עם הבריטים במלחמת העולם השנייה. נהרג בעת פעילות בעיראק).

• אברהם שטרן ("יאיר"): (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כמי שפרש מהאצ"ל והקים את הלח"י. נהרג על ידי הבריטים ב-1942).

• פאודורי קאוקג'י: מפקד צבא ההצלה הערבי במלחמת העצמאות.

• אוטו פון ביסמארק: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר בציטוט "האיש החכם לומד מניסיונו של האחר; הטיפש – מניסיונו שלו עצמו").

• יעקב: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כאבי זבולון).

• זבולון: (לא מופיעה ביוגרפיה מלאה, אך מוזכר כאחד מבני יעקב, ויש המייחסים אליו את הנביא סבלאן).