ממלכת אשור הקדומה מתקיימת במזרח הקדום, עד שנכבשת. אשור תהפוך לכוח שיחריב את ממלכת ישראל ויגלה את תושביה.
ראשיתו של העם היהודי בתקופת התנ"ך, על רקע תנופה יישובית במרחב בתקופת הברזל.
כיבוש העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל, בידי האימפריה האשורית.
אשור מחריבה את ממלכת ישראל ומגלה את תושביה (גלות עשרת השבטים).
בבל מגלה מיהודה את המלך יהויכין ורבים מבני האליטה השלטת (גלות יהויכין), בדרך לחורבן הבית הראשון.
כורש מלך פרס מעניק ליהודים את הרשות לשוב לירושלים ולכונן את בית המקדש – הצהרת כורש, שפותחת את שיבת ציון.
אלכסנדר הגדול עולה לשלטון במוקדון ופותח את התקופה ההלניסטית במרחב.
אנטיוכוס אפיפאנס עולה לשלטון בסוריה ונוהג ביד קשה ביהודים, מה שיצית את המרד.
פורץ מרד החשמונאים, בהובלת משפחת כוהנים מאזור מודיעין, נגד השלטון הסלווקי.
החשמונאים מטהרים את בית המקדש; לזכר המאורע נקבע חג החנוכה.
פומפיוס, מצביא רומא, כובש את ירושלים – פתיחת עידן השלטון הרומי בארץ-ישראל.
המרד הגדול ברומאים. הלחימה מתפרסת על שטח נרחב ומרתקת אל הארץ כוחות רומיים גדולים.
טיטוס מטיל מצור על ירושלים. העיר נכבשת ובית המקדש השני נשרף ונחרב.
נפילת מצדה: בתום קרב קשה פורצים הרומאים אל המבצר, שבו ניצבו המתבצרים בהנהגת אלעזר בן יאיר שבחרו במוות על פני חיי שעבוד.
מרד בר-כוכבא, האחרון מבין מרדי היהודים הגדולים ברומאים בארץ-ישראל.
רבי יהודה הנשיא עורך וחותם את המשנה.
חתימת התלמוד הירושלמי בגליל (טבריה).
חתימת התלמוד הבבלי בבבל.
ראשי הישיבות בסורא ובפומבדיתא מוכתרים בתואר "גאון" – ראשית תקופת הגאונים.
הכיבוש המוסלמי משנה את אופיו של האזור; המוסלמים מתפלגים לסונים ולשיעים.
תקופת הראשונים בתולדות העם היהודי, לאחר תום תקופת הגאונים.
גירוש ספרד: פרדיננד ואיזבלה מציבים בפני יהודי ממלכותיהם את הברירה להמיר דת או לעזוב.
האר"י (רבי יצחק לוריא אשכנזי) מגיע לצפת ומחולל מהפכה בקבלה בשנתיים שבהן פעל עד מותו.
צמיחת תנועת החסידות במזרח אירופה על רקע משברי התקופה.
המהפכה הצרפתית פותחת תהליך הדרגתי של הענקת שוויון זכויות (אמנציפציה) ליהודי אירופה.
משה מונטיפיורי יוזם את הקמת משכנות שאננים – השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות ירושלים.
הקמת המושבה ראש פינה (בגיא אוני) ופתח תקווה – ניצני ההתיישבות החקלאית החדשה.
פרעות "סופות בנגב" בדרום רוסיה מניעות גל הגירה גדול שיהווה את העלייה הראשונה.
העלייה הראשונה: גל ההגירה הראשון לארץ-ישראל מתוך מניע לאומי, יסוד היישוב החדש.
תיאודור הרצל מציג את רעיונותיו באופן שיטתי בספרו "מדינת היהודים".
הקונגרס הציוני הראשון מכונן את ההנהגה הציונית המאורגנת ("חיבת ציון" קודמת לכך).
פרעות קישינב ופרשת אוגנדה, שמחזקות את הדגש על ארץ-ישראל כיעד.
העלייה השנייה: גל עלייה שמדגיש את עבודת האדמה והעבודה העברית, ומייסד את דגניה (1909) ותל-אביב (1909).
ייסוד דגניה, הקבוצה הראשונה, וייסוד שכונה שתהפוך לעיר תל-אביב.
מלחמת העולם הראשונה: מעבר ארץ-ישראל משלטון עות'מאני לשלטון בריטי; היישוב סובל מגירושים וגיוס בכפייה.
הצהרת בלפור: בריטניה מכריזה רשמית על תמיכה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל.
העלייה השלישית: כ-35 אלף עולים, חיזוק הקבוצות והקיבוצים על רקע סיום מלחמת העולם הראשונה.
קביעת קווי הגבול הסופיים והקמת השלטון האזרחי הבריטי בארץ-ישראל.
גלי מאורעות אלימים, וביניהם קרב תל-חי (י"א באדר תר"פ, 1 במרץ 1920) שבו נפלו יוסף טרומפלדור וחבריו.
חבר הלאומים מפקיד את ארץ-ישראל בידי בריטניה (כתב המנדט); פרסום הספר הלבן הראשון (צ'רצ'יל).
העלייה הרביעית: כ-70 אלף עולים, ובהם בני המעמד הבינוני.
מאורעות תרפ"ט: התפרצות אלימות על רקע זכויות תפילה בכותל; 133 הרוגים יהודים. בעקבותיהם פורסם הספר הלבן השני (1930).
העלייה החמישית: כ-רבע מיליון עולים, ובהם רבים מיהודי גרמניה, על רקע עליית הנאצים.
היטלר מתמנה לקנצלר גרמניה; ראשיתה של רדיפת היהודים.
חקיקת חוקי נירנברג המסמנים את היהודים בגרמניה כגזע נפרד.
ליל הבדולח: שיא הסימון והרדיפות ברחוב בגרמניה.
המרד הערבי הגדול. בעקבותיו מתמנה ועדת פיל (1937) הממליצה על חלוקת הארץ; פרסום הספר הלבן השלישי (מקדונלד, מאי 1939) המגביל קשות את העלייה.
גרמניה פולשת לפולין; פרוץ מלחמת העולם השנייה.
השואה: רדיפת והשמדת היהודים באירופה בידי הגרמנים, שיא בתולדות העם היהודי.
מבצע ברברוסה: גרמניה פולשת לברית המועצות; יחידות ה"איינזצגרופן" פותחות ברצח המוני בבורות הירי.
ועידת ואנזה, שבעקבותיה יוצא לדרך מבצע ריינהרד להשמדת יהדות פולין.
כניעת גרמניה הנאצית בפני בעלות הברית; תום מלחמת העולם השנייה באירופה.
האו"ם מקבל את תוכנית החלוקה: הקמת מדינה יהודית לצד מדינה ערבית.
מלחמת העצמאות, הקשה במלחמות ישראל; מעל 6,000 נופלים. נחתמת בהסכמי שביתת הנשק שקבעו את הגבולות.
הכרזת העצמאות והקמת מדינת ישראל, שעות לפני עזיבת הנציב הבריטי.
הקמת צבא ההגנה לישראל (צה"ל), צבא סדיר תחת מרות אזרחית; פירוק הארגונים העצמאיים (אצ"ל, לח"י, פלמ"ח).
העלייה ההמונית הראשונה: כ-700 אלף עולים מגיעים בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה, וביניהם ניצולי שואה.
מבצע "מרבד הקסמים": העלאת כ-50 אלף מיהודי תימן לישראל.
חתימת הסכם השילומים בין ישראל למערב גרמניה, על רקע הפגנות נרחבות.
מלחמת סיני (מבצע קדש): מלחמת מנע של ישראל נגד מצרים בשיתוף צרפת ובריטניה.
לכידת אדולף אייכמן והבאתו לישראל; משפט אייכמן בירושלים.
מלחמת ששת הימים: מלחמת מנע שנפתחה במבצע "מוקד". ישראל משיגה ניצחון מכריע וכובשת שטחים נרחבים.
מלחמת ההתשה: לחימה ממושכת בעיקר בחזית המצרית והירדנית לאחר ששת הימים.
ועידת חרטום: מנהיגי ערב מכריזים על "שלושת הלאווים" – לא לשלום, לא להכרה ולא למשא ומתן עם ישראל.
מלחמת יום הכיפורים: מצרים וסוריה פותחות במתקפת פתע משולבת; ישראל מופתעת אך מתאוששת.
מבצע "יונתן" (כדור הרעם): חילוץ הנוסעים החטופים מאנטבה שבאוגנדה.
חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, ופינוי חבל ימית בסיני.
מבצע "ליטני": פעולה צבאית בדרום לבנון שדחקה את המחבלים מצפון לנהר הליטני.
מבצע "אופרה": הפצצת הכור הגרעיני העירקי ליד בגדד והשמדתו בידי חיל האוויר.
מלחמת שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה), שראשיתה בניסיון התנקשות בשגריר שלמה ארגוב; במהלכה אירע הטבח בסברה ושתילה.
האינתיפאדה הראשונה: התקוממות עממית פלסטינית רחבת היקף בשטחים.
האינתיפאדה השנייה (אינתיפאדת אל-אקצא): עימות אלים וממושך, שהוביל בין היתר למבצע "חומת מגן" (2002).
נסיגת צה"ל החד-צדדית מרצועת הביטחון בדרום לבנון.
תוכנית ההתנתקות: פינוי ההתיישבות הישראלית מרצועת עזה ומצפון השומרון.
מלחמת לבנון השנייה, שפרצה בעקבות חטיפת חיילי צה"ל בגזרת הר דב; בעקבותיה מונתה ועדת וינוגרד.
מבצע "עופרת יצוקה" בעזה, על רקע רצף ירי רקטות אל יישובי הדרום; המהלך הקרקעי החל ב-3 בינואר 2009.